צילום: רני לוריא
איך אני מגיעה למצב שבו אני עושה דברים בלי מאמץ ולמה בכלל צריך להתאמץ כל כך בשביל להצליח?... למה זאת צריכה להיות המשוואה, והאם זאת משוואה שאני מעוניינת להיות בתוכה, כשברור שאני משלמת מחירים על המאמץ הזה?
מי את ומה השינוי הגדול שעשית בחיים שלך?
סמדר ניר. עצמאית יוצרת. מנחת קבוצות, מובילה ומנהלת קהילה של בעלות עסקים, מלווה ויועצת עסקית.
השינוי הגדול שאני נמצאת בעיצומו הוא הדממה של רוב הפעילות העסקית שלי. השינוי הוא תוצר של תהליך עומק פנימי ומהותי בעיקרו.
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך כל הדרכים הובילו אליו ואיך זה לא משהו שיכולתי להתחמק ממנו.
כמה זמן לקח לך להבין שאת רוצה לשנות משהו בחיים שלך?
כמו כל תהליך עומק, שנים.
השינוי הנוכחי, קרה בשנה האחרונה.
מאז שאני עצמאית, אני מנסה לפלס את דרכי בתוך עולם מאתגר ומורכב של להיות בעלת עסק קטן. מי אני, מה הערך שאני מביאה לעולם ואיך אני מוכרת אותו לקונה פוטנציאלי.
זאת התמודדות מאוד מאתגרת לכשעצמה. בתור מישהי שמלווה בעלות עסקים ומובילה מפגשים עסקיים, השאלות האלה וההתמודדות איתן מתעוררות כל הזמן.
זה הוביל אותי לשאול 'האם הצלחה נמדדת בהכרח בכסף?' ולבדוק את האמונות והתכתיבים שגדלתי עליהם ואימצתי לתוכי לאורך השנים. קראתי, הקשבתי המון, חקרתי וגם התבלבלתי משלל הדעות והכיוונים בנושא.
כשהגיעה הקורונה, נמנע ממני אחד הדברים שהכי אהבתי לעשות – פגישות face to face עם בעלות עסקים. החלטתי שאני מעבירה את כל הפעילות שלי לדיגיטל ונכנסתי לזה בשיא הכוח. תוך מספר שבועות קיימתי מפגשים דיגיטליים בתדירות גבוהה, גביתי מחיר סמלי למרות שלא הייתי בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות ושוב, חיפשתי תשובות בחוץ וניסיתי להבין האם אני פועלת נכון או לא.
באחת מריצות הבוקר הבנתי שאני מעוניינת לחקור את מושג ה'אומץ'. כל המפגשים שהעברתי לאחר מכן, סבבו סביבו. חקרתי, קראתי, סיכמתי, שוחחתי, זה ריתק אותי והעמקתי אבל לא הרגשתי שאני מסופקת.
שוב הגעתי לנקודה שבה אני מוצפת ולא יכולה לנשום, מתוסכלת ומאוד עייפה, מאוד עייפה.
הניסיון למצוא תשובות בחוץ והמאמץ הגדול להבין ולמצוא משמעות לכל דבר, הובילה לכך שנשחקתי.
_________________
לשינוי שבעיצומו שאני נמצאת עכשיו, אני קוראת 'הפוך'. הוא שינוי פנימי בעל השלכות חיצוניות נרחבות. הוא הפוך מכל מה שעשיתי או חשבתי עד היום, בגישה במאמץ ובהסתכלות שלי על דברים.
בעצם, מבחינת הפעילות העסקית שלי, נכנסתי להדממה כמעט מוחלטת. הפסקתי כל פעילות ברשת, בקהילה שאני מובילה, למעט פינה אחת בשבוע שאני ממשיכה להעלות כדי לשמור על קשר עם הקהילה שלי.
הפסקתי את הפעילות של מנהלות הקהילה שהיו איתי, אני לא מעלה כלום, לא לקבוצה ולא לפרופיל. במקסימום, אני מעלה דברים שלא קשורים לעסק שלי לאינסטגרם וזהו.
_________________
נקודת המפנה הופיעה במפגש שהזמנתי אליו מרצה אורחת – אישה מאוד יקרה. להבדיל מפעמים קודמות שבהן פיניתי את הבמה למרצה, ניהלנו שיחה חופשית בינינו. נושא המפגש היה ממאמץ לאומץ.
זה היה מפגש מכונן. הוא עסק ב'איך אני מגיעה למצב שבו אני עושה דברים בלי מאמץ ולמה בכלל צריך להתאמץ כל כך בשביל להצליח?'
דיברנו על- למה זאת צריכה להיות המשוואה, והאם זאת משוואה שאני מעוניינת להיות בתוכה, כשברור שאני משלמת מחירים על המאמץ הזה?
התשובה נמצאת בגוף השאלה.
המחיר הגדול ביותר ששילמתי היה מחיר הערך העצמי.
מצאתי שככל שאני יותר מתאמצת כך אני פחות מעריכה את עצמי, פחות מרגישה שאני עושה את הדברים מתוך מקום נכון ומדויק לי. נקי מהשפעות, מחשבות וידיעות חיצוניות שמסיטים אותי מה'אני מאמינה' שלי.
האם היו לך תסמינים גופניים שידעת שקשורים בצורך לעשות שינוי? מה הם היו? ובזמן שבו עשית את השינוי, האם הם נשארו? השתנו?
כן, עייפות כרונית.
היו לי הרבה תופעות בבטן שאני בטוחה שקשורות ללחץ שהייתי בו. הבטן הייתה נפוחה והיו לי בעיות עיכול – מעי רגיז.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מכאבי מחזור סופר קשים. במחזור האחרון זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שלא היו לי כאבים.
כיום, הבטן מרגישה הרבה יותר טוב, גם בזכות ניקויים שאני עושה וגם בעקבות שינוי תזונה. בעצם, הניקויים הם בכל הרמות של גוף-נפש.
הניקוי הראשון התמקד בפיזי ובסיבוב האחרון (השלישי) הוא כבר הרבה יותר עמוק. היום הבטן רגועה.
מה היה הדבר הזה שגרם לך לעשות את השינוי? הרגעים שגרמו לך לעשות את השינוי? רגע ההחלטה?
באותו מפגש עם אותה אישה יקרה מול קהל הנשים שלי, הרגשתי הכי נינוחה, הכי במקום שלי, הכי רוצה להיות שם ברגוע. אני זוכרת שלא שיווקתי כלום, לא מכרתי. הכל היה מאוד פשוט וזורם. המפגש היה חינמי ולא ניסיתי לעשות מאמצי שיווק כדי שאנשים ירשמו ויבואו. בפעם הראשונה הכל זרם ללא מאמץ. זאת הייתה טעימה קטנה מהעולם החדש הזה של- מה בא לי לעשות ולא מה צריך.
לא תכננתי להפסיק את הפעילות אחרי זה, באותו זמן בכלל שיווקתי שירות חדש – 'מועדון האמיצות' כשכבר אז, בתהליכי השיווק שלו, הרגשתי לראשונה, שלא משנה מה יהיה, משהו מחזיק אותי ואומר – סמדר, הכל בסדר.
ממה פחדת והאם הפחדים, אחרי השינוי היו מבוססים מציאות? איך התגברת על הפחד לעשות את השינוי הגדול? מה קרה בפועל אחרי השינוי?
אחד הפחדים הכי גדולים שלי הוא שאני לא אצליח להתפרנס ממה שאני אוהבת לעשות. זה פחד שמלווה אותי מאז שיצאתי לעצמאות, פשוט התווסף אליו עוד נדבך שהוא הרצון להתפרנס ממה שבא לי לעשות ולא כי אני חייבת או צריכה.
פחד נוסף קשור באופן שבו אני נתפסת בעיני הסביבה ונוגע בערך העצמי שלי – האם הצלחה שווה כסף, האם זה שעכשיו אני לא מתפרנסת או כן מתפרנסת אומר עלי משהו ואם כן, אז מה?
עוד פחד שהתעורר היה, מה אם התשובה/ הכיוון לא יופיעו? מה אם אני לא אצליח למצוא משהו שגם ימלא אותי וגם יפרנס אותי? הרי בסופו של דבר, אם העסק לא מצליח, העסק ייסגר.
פחדתי לאבד את הקהילה, פחדתי שברגע שארצה לחזור, אצטרך להתחיל ולבנות הכל מ – 0 ופחדתי שאני מפספסת משהו חשוב כשאני לא נוכחת ברשת.
התמודדות עם הפחדים שהופיעו בעקבות הרצון להדממה, באה עם הרבה עבודה פנימית.
למשל, סיגלתי לי שגרת בוקר שמצילה אותי:
- ספורט ריצה או הליכה.
- מיינדפולנס/מדיטציה.
- אני כותבת ומשחררת את עצמי באמצעות כתיבה.
- שומעת פודקאסטים שאני בוחרת בפינצטה, שלא מעוררים בי את התחושה שמשהו איתי לא בסדר.
אני מרגישה הרבה יותר נוח בגוף שלי.
עם הרבה חמלה ואהבה עצמית.
מה היה צריך להשתנות בקשר שלך עם עצמך בשביל שהדבר הזה יצא לפועל?
הייתי צריכה לעשות שני דברים-
- להפסיק להתאמץ.
- לשחרר את עצמי לחופשי – להוציא את עצמי בכוח לחופש.
לפטר את עצמי מהתפקיד.
מה למדת על עצמך לאחר השינוי שעשית?
(אני במהלך השינוי)
תמיד הייתי ילדה/אישה יוצרת בחומר. באיזשהו שלב, קצת אחרי לימודי העיצוב – הפסקתי ליצור בחומר. שנים אני אוכלת על זה סרטים ומנסה בכוח, ולא עובד לי. יחד עם השינוי הגדול שעובר עלי, נפתחה לי בהדרגה צ'קראת היצירה.
זה לא קרה ברגע אחד אלא לאט לאט, בכל פעם עוד קצת, עוד משהו – עם הבנות, עם עצמי, עם חברות.
למדתי על עצמי שאם זה לא קורה בדרכי שלי אז זה פשוט לא קורה. אם זה לא בא מבפנים, יוצא לי ממש עקום ואז אני מכבה את השאלטר לגמרי.
השאלה הגדולה והחשובה ביותר היום היא – מה בא לי!
ועוד דבר – להפסיק לנסות ולהיות מושלמת.
כיף לי לא להיות מושלמת.
כבר לא באמת אכפת לי מה חושבים עלי או על הבחירות שלי.
למדתי שאני מורכבת מכל כך הרבה חלקים יפים ומיוחדים ושיש ביכולתי להשתנות בכל רגע נתון.
האם השינוי הגדול גרר אחריו שינויים נוספים בחייך?
כן. חזרתי ליצור בידיים.
איזה מסר היית מעבירה הלאה למי שרוצה לעשות שינוי בחייו ולא יודע איך להתחיל?
לא לרוץ למצוא תשובות.
לרוב בני אדם יש נטייה כזו כשאנחנו נתקלים במשוואה ללא פיתרון, אנחנו רוצים למצוא תשובה עכשיו, חייבים.
אז אולי המסר הוא להסכים להיות בחוסר הוודאות הזה. אותו חוסר ודאות שהכרחי לתהליכי צמיחה והתפתחות ולטובת פיתוח חוסן נפשי פנימי שכל כך נחוץ לנו כשאנחנו מתמודדים עם אתגרי החיים.
