כשתגובה רגשית מתפרצת בלי שליטה היא משבשת את מהלך החיים התקין
בחור מוכשר שעוסק באומנויות הבמה הגיע אלי 'בגלל שאשתו שלחה אותו' (כפרה עליה). הוא עובד יפה ומרוויח משכורות שלא היו מביישות עובד הייטק מצליח. פנים יפות, נראה מלא ביטחון ובכל זאת סובל מהתקפי חרדה והתפרצויות זעם.
הוא לא הצליח להבין למה לפעמים כשהוא נוסע על הקורקינט, פתאומית כל העולם מתערבל לו מול העיניים והוא חייב לעצור בצד להירגע, או למה פתאומית הוא מגיב באופן לא פרופורציונלי ותוקף אנשים ומרגיש שהוא יכול 'למעוך אותם', על דבר קטן שעשו, ובטח שלא הבין איך מפסיקים את זה.
זה הפריע לו, שיבש את מהלך היום שלו ומאוד הפחיד אותו שהוא נותן דוגמה לא הולמת של התנהגות, לילדים שלו שהוא כל כך אוהב.
לכל התקף חרדה יש מקור ולפעמים הוא נמצא בעומק החוויה
המושג התקפי חרדה, רחב מאוד ונתון להרבה פרשנויות. מהניסיון שלי זו תגובה אמוציונלית חריפה ולא פרופורציונלית למשהו שקורה במציאות. תחושה מפחידה של חוסר שליטה וטלטלה פנימית עזה. כמו מצב חירום.
נכנסנו לעובי הקורה. חקרנו את החוויה, את מה קורה שם בעומק?
בגוף זו היתה חוויית פגיעה ממש באיזור החזה ובלב החוויה, מצאנו ילד מושפל ועזוב שחטף גלי אלימות וזלזול מאחיו הגדול שוב ושוב ושוב. ההורים עשו את מה שהבינו אבל לא באמת ראו את המצוקה הגדולה שהיה נתון בה. הוא גדל בתחושה שאף אחד לא באמת רואה אותו ולא באמת שומר עליו והשתמש בקסם שלו ובחוזקות שלו כדי לצמוח, להצליח ולהקים משפחה לתפארת.
דברים שקורים לנו במציאות, מפעילים בנו חוויות לא סגורות מהעבר, שנכון לטפל בהן
התקפי הזעם הופיעו בכל פעם שנדמה היה לו או שהאמין שמזלזלים בו, 'דורכים' עליו ולא רואים אותו. במקומות האלה הוא חווה השפלה והגיב מיד. זה יכול היה לקרות כש'חתכו אותו' בכביש, כשעקפו אותו בתור במכולת, כשדיברו אליו לא יפה ועוד.
הוא ראה את זה, הבין את זה, למד את זה.
הוא חווה את הכאב העמוק הישן שקיים בו מילדות וגם את הפחד. זה היה תהליך הדרגתי שבו הוא התוודע לכאבים ש'יושבים' בעומק החוויה שלו ואפשר אותם היום כאדם בוגר, במקום מוגן ובטוח.
ההתקפים נגמרו – גם החרדה וגם הזעם. היום הוא יודע לזהות את המצוקה עוד לפני שהמצב יוצא מפרופורציות ולהרגיע. זה אפשרי והוא מצליח. הוא הפך להיות הבוס של החיים שלו, בעל הבית, המנהל של הרגשות שלו במידה ניכרת.
לכל אדם יש סיפור
לכל התנהגות הכי לא ברורה, יש היגיון פנימי.
וכשאנחנו רואים את עצמינו 'בלב הדברים' ומרפאים את הצלקת או את הפצע הקדום שלפעמים עדיין מדמם שם, אנחנו חווים הקלה גדולה, כשמציאות החיים שלנו משתנה לטובה, הלכה למעשה.
