"קראתי לזה מלכודת דבש, אף אחד לא כלא אותי, פשוט הייתי טבועה בדבש וקשה היה לי למשוך את הרגל משם. זה היה הקושי הכי גדול. את נמצאת במקום שנותן לך המון ואת הולכת לעזוב אותו לקראת לא ידוע"
מי את ומה השינוי הגדול שעשית בחיים שלך?
אסנת שריד – מורה ליוגה, מדיטציה, יועצת לתזונה טבעית
השינוי החיצוני הוא החלטה לעזוב עבודה של 25 שנה במקום מעולה, משפחתי, מחבק, מתגמל ולפתוח בדרך עצמאית בתחום שמעניין ומספק אותי ומאפשר לי להעביר את הידע שלי ואת כל חוויית החיים העכשוית שלי הלאה.
השינוי המשמעותי יותר הוא השינוי הפנימי, הבנת החיים לעומק, התמקדות ב'כאן' וב'עכשיו', התמודדות נינוחה ומקבלת של מה שקורה, העמקת חווית החיים מכל בחינה.
כמה זמן לקח לך להבין שאת רוצה לשנות משהו בחיים שלך?
ההבנה היתה במשך הרבה שנים – יותר מעשור.
האם היו לך תסמינים גופניים שידעת שקשורים בצורך לעשות שינוי? מה הם היו? ובזמן שבו עשית את השינוי, האם הם נשארו? השתנו?
בהחלט, קודם כל סטרס תמידי, שאת רובו חשתי דרך מערכת העיכול. הרבה פעמים תסכול והתכנסות פנימה, לעיתים משברים של בכי.
הטריגר האחרון היוו כאבי ראש נוראיים ללא יכולת תפקוד של בערך חודש עד הכרעת היציאה לחופשי והשינוי
מה היה הדבר הזה שגרם לך להזיז את המחט - לעשות את השינוי? הרגעים שגרמו לך לעשות את השינוי? רגע ההחלטה?
לאחר חודש של כאבי ראש חזקים וידיעה פנימית שצריכה לעשות משהו כדי לשנות – זה היה יום שישי בערב, היינו מוזמנים לחברים והלכנו למרות שלא הייתי במיטבי, חזרנו הביתה הלכתי לישון היה לילה לבן – שילוב של מחשבות ובכי וקימה לבוקר של החלטה – הבנה שלמחרת אני נפרדת ועושה את הצעד. וכבר לא היתה התלבטות – היתה החלטה חד משמעית . ביום ראשון הגעתי למשרדים והודעתי על פרישתי..
ממה פחדת והאם הפחדים, אחרי השינוי היו מבוססים מציאות? איך התגברת על הפחד לעשות את השינוי הגדול? מה קרה בפועל אחרי השינוי?
ממה לא ? מה יהיה ? האם אסתדר? פחדתי להיות בסוג של ריקנות בלי ידיעה מה לעשות בבוקר , בלי השגרה ? מה יגידו ? פחות מסביב, יותר הקרובים אליי, שתמכו, אבל לא באמת ידעתי מה יהיה, מה עם ההכנסה ? האם יהיה לי האומץ באמת ללכת ולעשות מה שאני אוהבת ? האם אנשים יתחברו אליי ? איך לפרסם ? איך לחשוף את עצמי ? האם לא יחסר לי המפגש היומיומי עם אנשים שהייתי קשורה אליהם כמעט חיים שלמים ? ועוד ועוד ועוד…
למה לא עשית את השינוי קודם?
מיליון סיבות, האחת כלכלית. השניה, פחדתי שלא יהיה לי מה לעשות, אם אמצא את עצמי, האם אני אוהב יותר את הדבר החדש שאעשה, הפחד העיקרי היה פחד ללכת לאיבוד, לא להיות במסגרת.
זה התפתח עם השנים – בהתחלה כשרציתי לעזוב אז המחשבה הייתה ללכת ולמצוא מקום עבודה אחר לא הייתה מחשבה לצאת לכיוון עצמאי, אז היתה המחשבה 'איך את יודעת שבמקום אחר יהיה יותר טוב'? שיהיה לך עניין?
היו המון סימני שאלה. לא יצאתי ממקום לא טוב, היו בו הרבה דברים טובים. מלכודת דבש קראתי לזה. אף אחד לא כלא אותי, פשוט הייתי טבועה בדבש וקשה היה לי למשוך את הרגל משם, זה היה הקושי הכי גדול אתה נמצא במקום שנותן לך המון ואת חייבת להתחזק מאוד כדי לעשות את הצעד עם הפחד.
מה היה צריך להשתנות בקשר שלך עם עצמך בשביל שהדבר הזה יצא לפועל?
אמונה, בטחון עצמי, אהבה עצמית. להאמין שיש סיכוי שאני אעשה עוד משהו ששונה ממה שעשיתי קודם לכן בעולם הזה זה מה שדחף ודוחף אותי. גם אם עכשיו פתאום שום דבר לא יצליח ואני אחליט שאני מפסיקה, עצם זה שעשיתי את מה שעשיתי בחצי שנה הזאת מבחינתי, זה עולם ומלואו – להרים עסק, לפתוח סטודיו, להעביר קורס, להתחבר עם המרכז לרפואת הרמב"ם, כל מיני דברים שהם וואו.
מה למדת על עצמך לאחר השינוי שעשית?
בעיקר להיות אני עצמי ולהאמין בעצמי ולהבין שמי שיתחבר יתחבר ומי שלא, לא והכל טוב. יש לי מה לתת ויש מי שירצה לקבל, לבטוח בעצמי, להיות אני ולא להתאים את עצמי לאחרים, למדתי שהכל אפשרי, אם את בוטחת בעצמך
האם השינוי הגדול גרר אחריו שינויים נוספים בחייך?
בהחלט, שקט פנימי ושביעות רצון, חיים עם השלמה וקבלה, זמן פנוי לפי החלטתי, אני אדון לעצמי ובוחרת את הבחירות שלי ומאתגרת את עצמי בכל פעם מחדש. לומדת ומתפתחת
איזה מסר היית מעבירה הלאה למי שרוצה לעשות שינוי בחייו ולא יודע איך להתחיל?
הכל קורה בזמנו, העיתוי יגיע כשנהיה מוכנים באמת לעשות את השינוי, חשובה הבשלות, חשוב הביטחון בדרך, והכל מאוד אינדיבידואלי ותלוי באדם. לפעמים יודעים מה לא רוצים לעשות ויותר קשה למצוא את מה שכן…
