הפחד לעשות טעות
את מכירה את זה שעם כל רצון שמתעורר בך, לפעול או לעשות משהו חדש בחיים, את מפחידה את עצמך? מבטלת את זה על הסף, מהפחד לחטוף כאפה מהחיים, אז את מחטיפה לעצמך קודם?
זאת יכולה להיות יציאה לדרך עצמאית, פרידה או להגיד דברים שלא העזת להגיד עד היום, לשים דברים על השולחן..
זה הפחד לעשות טעות והרצון לבצע משהו, שהוא נכון ומושלם מהצעד הראשון, כי אם זה לא יהיה מושלם את תחטפי, מאיפהשהו.. ומהפחד לטעות את לא זזה.
מכירה את זה?
איך מטפלים בפחד הזה?
אם כן, אז בואי נראה מה עושים עם זה.
אחד הדברים הראשונים ללמוד כדי להתמודד עם זה, זה להיות סלחנית עם עצמך. אני לא מרבה להשתמש במילה חומלת אבל זה להיות חומלת. לחמול את עצמך. כי אם המצב הזה מוכר לך, את מאוד קשה עם עצמך. את משתקת את עצמך.
אז עוד לפני שקופצים ל'איך אני נפתרת מזה?', את קודם כל צריכה לשים לב שאת עושה את זה, ב'לייב', לשים לב שאת משתקת את עצמך ו'לתפוס את עצמך על חם'. לראות איך את משתקת את עצמך גם ביום יום השוטף כי זה בטוח נמצא שם ולהגיד לעצמך, 'הנה תראי, עכשיו את עושה את זה', מבלי לשנות כלום בינתיים. רק לשים לב.
שימי לב, מעורב כאן פחד מדחייה
תשימי לב כמה את נמנעת מלבטא את עצמך, לדבר, לעשות דברים. הפחד שאת לא תתאימי לדרישות של הסביבה, לרצונות שלהם, גורם לך לא אחת, לא לעשות כלום. אז העבודה שלך היא קודם כל לשים לב שאת עושה את זה ואחר כך, איפה שאת יכולה, להתחיל לשחרר את עצמך.
זאת אומרת שבשיח הפנימי שלך את מסכימה להתמודד עם הפחד שידחו אותך. הפחד שלא יקבלו אותך, שיבקרו אותך, שיגידו 'היא מדברת שטויות', 'היא מדברת לא לעניין', עושה שטויות… לפחד ולפעול למרות זאת.
אחרי פעם, פעמיים שלוש, הפחד הזה כבר לא ישפיע עליך באותה העוצמה.
את לא רוצה שהפחד הזה ינהל אותך. תגידי לעצמך – 'מקסימום, ידחו אותי' ותפעלי.
דחייה היא לא עניין של חיים ומוות
כשאנחנו קטנטנים, היא יכולה להחוות ככזאת, אבל לא היום.
תסכימי לשים את הפחד שלך מדחייה 'על השולחן' בלי להיבהל ממנו. תתאמני בזה.
יש דברים שאת רוצה לעשות, להגיד, להוציא לפועל ואת לא רוצה לתת לפחד הזה לשתק אותך יותר.
זה לשים לב שאת משתקת את עצמך ולא מאפשרת לעצמך לעשות דברים בגלל הדבר הזה ולבחור ללכת לשם בכוונה עם הידיעה שזאת ההתמודדות שלך ויש פה משהו שאת רוצה לפרק.
איך פחד מדחייה מופיע בגוף ומה אפשר לעשות איתו?
בואי נתייחס לגוף שלך במצבים האלה –
שימי לב מה זה בגוף השיתוק הזה, איפה הוא מופיע בגוף?
נאמר שאת מגלה שיש לך לחץ בחזה בזמנים שאת חווה את השיתוק הזה, את הפחד הזה.
תניחי יד על החזה שלך כשהוא מופיע ותפזרי את הלחץ בתנועות עדינות למעלה ולמטה.
תהיי ערה לזה, תעבדי עם זה ותתחילי לפרק את הקיר הזה שמתעורר בך, קיר של פחד.
אל תוותרי לעצמך במקום הזה.
שוב, אם את רוצה לעצור את זה, זה משהו שאת חייבת לשים לב אליו כשאת עושה אותו, זה המינימום ההכרחי.
אם את יכולה, תפעלי אחרת כבר כשאת מזהה את זה.
שימי לב לשיח הפנימי שקשור בפחד לעשות טעות
בואי נמשיך – שימי לב לשיח הפנימי שלך עם 'החלק הילדי' שבתוכך שקשור בתגובה הזאת של שיתוק.
החלק שחי בספק עצמי מאוד גדול. נתייחס אליו כמו אל הילדה הקטנה שבתוכך,
ילדה פנימית שלא יודעת כל כך מה נכון לה לבחור, מה לעשות, איך לבחור, לאיזה כיוון ללכת? אם ללכת.. היא אובדת עצות, מפחדת לקחת החלטה בגלל הפחד הזה לטעות.
אז הדבר הראשון והחשוב ביותר שנכון לעשות 'איתה', זה להרגיע אותה עוד לפני שמשתנה משהו במציאות.
איך עובדים עם השיח הזה?
תגידי לה בלב או אפילו בקול, כמו שמדברים אל ילד, ברוך – ' אני כאן, אני איתך', 'זה לא משנה מה תבחרי לעשות, את לא לבד. וזה לא משנה איזה טעות תעשי, את לא לבד, אני איתך. אנחנו ביחד. אין לך ממה לפחד' ויותר מזה, תגידי לה – 'האחריות לכל טעות היא עליי, לא עלייך. את בסדר. לא משנה איזו טעות תעשי, הכל בסדר. אני האחראית, לא את. את לא לבד. ממש לחלחל את זה לתוך התודעה שלך, לחלחל את זה אל תוך החוויה שלך, עד ש'היא' / את, נרגעת.
להבטיח לה ששום דבר רע לא יכול לקרות לה, שהיא מוגנת, שאת שומרת עליה. תגידי לה כל הזמן, כל הזמן – אני כאן.
קחי את זה כמנטרה – אני כאן. אני כאן אתך.
כל הזמן לבדוק איפה היא נמצאת ביחס אלייך, איך היא מרגישה ולדאוג לזה שהיא רגועה, שהיא מרגישה מוגנת.
יש 'לה' צורך. זה להבין מה הצורך שלה ולספק לה אותו. בדרך כלל הצורך המרכזי 'שלה' הוא מאוד פשוט – זה חום וביטחון. תתחילי בעבודה הזאת ותראי כמה מהר זה משפיע. יש דברים שיכולים להשתנות מאוד מהר. תתחילי להרגיע 'אותה' ולספק לה ביטחון ותראי איך זה עובד לך.
כמובן שאשמח לשמוע איך היה לך ועל כל שאלה שמתעוררת, אנח כאן עבורך.
