חשבת פעם על זה שאולי הכאבים או החרדות שאת סובלת מהם,
בעצם משרתים אותך במקומות שבהם את מתקשה לשרת את עצמך?
כאבי בטן, מגרנות או התקפי חרדה משמשים אותנו באופן לא מודע כשאנחנו רוצים לבטא משהו ומשום מה אנחנו לא מסוגלים.
כשאת לא שמה גבול איפה שצריך, את סובלת מזה בגוף
הרבה פעמים, הכאב יהיה קשור לרמה מסוימת של חוסר הקשבה לעצמינו והעדר גבולות.
ואז, כשאת לא שמה גבול איפה שצריך
ועוצרת משהו שחייב להיעצר,
או מטפלת במשהו שחייב להיות מטופל,
מופיעה מגרנה והיא זו ששמה את הגבול כי "עכשיו יש לי מגרנה אז אני לא יכולה ולא מסוגלת".
כשעובר עליך משהו נפשי או רגשי,
בגוף את יודעת מתי הרצונות והצרכים שלך מכובדים ומתי את מתעלמת מהם.
כשאת מתעלמת, הוא מתחיל לכאוב לך, את מרגישה לא נעים.
מה שחסר לנו הרבה פעמים, זאת תשומת הלב להבין שקורה פה משהו שאנחנו לא ערים לו ולהתבונן.
ללמוד מה זה ומה עושים עם זה.
הגוף מדבר ומבטא בדרכו את הדבר הזה שאת לא מעיזה לבטא
אם ניקח את הדוגמה של מגרנות,
יכול להיות שהיא מופיעה כשאת מושכת יותר מידי משהו שאת יודעת שאת אמורה להפסיק,
או כשאת לא אומרת דברים שאת צריכה להגיד,
או כשאת מוצפת ולא מצליחה לשלוט בעצמך.
כשזה קורה, יש סיכוי טוב שהגוף ידבר ויבטא בדרכו את הדבר הזה שאת לא מעיזה לבטא, בתחושות לא נעימות.
כשזה קורה הרבה פעמים, הוא מתחיל לכאוב.
כדי להפסיק את זה, צריך ללכת לגוף וללמוד מה זה, שאת עושה שם?
איך את מביאה את עצמך שוב ושוב למצב שבו מופיעה מגרנה, כאב בטן או חרדה?
איך הכאב הזה נוצר?
איך ההתקף מתפתח?
מה השלבים שלו?
ומה בהתנהגות את צריכה ללמוד כדי להפסיק אותו?
הוא רוצה שתלמדי להגיד 'לא' לבחוץ' ו'כן' לעצמך
הגוף הוא מורה חכם.
הוא מדבר אליך תמיד,
הוא רוצה שתלמדי להגיד 'לא' לבחוץ' ו'כן' לעצמך.
אז בפעם הבאה כשמופיעה מגרנה,
כאב בטן,
או כל מצב אחר,
תשאלי את עצמך,
מה הייתי רוצה לעשות עכשיו,
להגיד עכשיו,
שאני לא מאפשרת לעצמי?
מה זה הדבר הזה שהגוף בדרכו מנסה להצביע עליו?
ואם את יכולה, תפעלי אחרת.
אם זה גדול עליך כרגע לפעול אחרת,
רק תשימי לב לזה,
עד שיגיע הכוח לשנות.
והכי חשוב זה שתדעי,
שכשכאב מופיע יש לו סיבה.
הוא קורא לך אליך,
בודק כמה את קשובה.
