כי מגיע לך להרגיש טוב

כל החיים קיבלתי את הרושם שלתת לאחר זה משהו נעלה יותר מאשר לתת לעצמי. 

שנתינה היא ערך עליון ומבורך (נכון),

שכשאני בוחרת מה לתת, כדאי שאתן לאחר את הטוב יותר,

שאקח לי את המנה הקטנה ואתן את הגדולה יותר,

שמשהו בחוץ חשוב יותר ממה שיש פה אצלי,

ששקל של מישהי אחרת שווה חמישה שקלים שלי,

וכל החיים שנאתי את זה,

זה היה לי שקרי

וניסיתי למצוא את האמת, 

את האני מאמין שלי. 

גדלתי עם קולות דומיננטיים מסביב,

בתוך מציאות משתקת,

התפתחתי לתוך אוקיינוס של ידע, אוקיינוס של דעות,

נתתי כוח לאחרים 

חשבתי שהם יודעים יותר

ושנאתי גם את זה,

שנאתי גם כשגילו כלפי אמפתיה יותר ממה שאני גיליתי כלפי עצמי,

ידעתי שאני מפספסת.

הלכתי לאיבוד,

וגם חזרתי משם.

מתישהו הבנתי, 

אני רוצה להרגיש טוב ואני הולכת להקרות את זה. 

למדתי להיות טובה עם עצמי ולשים לב למה מעורר אותי, בהרגשה,

מה גורם לי לכיף ושמחה.

למדתי שנכון לי לבדוק את מה אני רוצה לספוג לתוכי ומה לא,

את מה אני לוקחת מהחיים ועל מה אני מוותרת, 

ושנכון לי לסרב למה שאני לא רוצה גם אם זה הרבה הרבה דברים.

ושמתוך כל 'מה אני לא', פתאום מתגלה באורח פלא מה אני כן. 

גיליתי שלחזון ברור יש הרבה מאוד כוח כי אז אני גם מבינה לאן אני הולכת גם אם לפעמים אני מתעכבת או מועדת.

למדתי שיש בי ידע, שהוא לא של השכל ושיש בי אמונה, 

אמונה ברזל. 

ושיש בי רצון חזק גם אם לפעמים הדרך מתמשכת.

זה בסדר, 

אני בדרך.

תמיד היתה בי ידיעה פנימית לגבי 'מי זאת אני' ואני בטוחה שאני לא היחידה,

ושגם את

גם אם זה 'רק' ברקע

וגם אם יש הרבה רעשים שמטשטשים את זה, 

יודעת שיש בך אחת, יפה ובוהקת שמבקשת להתגלות.

מיכלאנג'לו אמר פעם: 

"בכל גוש של שיש אני רואה פסל ברור כאילו הוא ניצב ממש לפני, 

מעוצב ומושלם בתנוחה ופעולה. 

כל שעלי לעשות הוא לסלק את הקירות הקשים שכולאים את הדמות הנפלאה

ולחשוף אותה בפני אחרים כדי שיוכלו לראותה כמוני"

היום אני יודעת,

דמות נפלאה כזאת מצויה בכל אדם,  

ואנחנו גם הפסלים שמגלים אותה,

כלי העבודה שלנו הם סקרנות, נאמנות, כנות, חריצות, נחישות, חתירה לאמת, אומץ, התמדה, סבלנות, חזון.

הבנתי שזה כמו לשחק 'חם – קר' עם החיים

כשטוב לך ואת נהנית, את חיה יותר את המהות שלך, את מי שאת, החיים אומרים לך – מתחמם.. 

וכשאת מתרחקת ומקשיבה לקולות חיצוניים או פנימיים שסותרים את הרצונות שלך, פוגעים בך ובגוף שלך,

אז קרררר….

אז החוקים ברורים.

תקשיבי. 

תהיי ערה למה מעורר אותך לחיים, למה את נמשכת, מה משמח אותך. 

תהיי ערה למי תומך בגדילה שלך, מי מסקרן אותך, מושך אותך, 

בקטנות היומיומיות וגם בגדולות – ותבטחי, 

תני לזה להוביל אותך, גם אם זה קצת מפחיד,

כי יש בך אחת שמחכה להתגלות ולהיות הביטוי הנפלא הזה של חיים, 

שהוא את.